 |
| חלפו הרבה שנים מאז קראתי את וונגוט...הזכרון שלי אומר - ספרים מתחכמים, שונים וייחודיים, שנחמד לקרוא אותם מדי פעם אבל לא ברצף.. כנראה שהמשיכה שלי לדרווין ולאבולציה גרמה לי לקחת את הספר הזה הפעם וכאמור מזמן לא קראתי את וונגוט ורציתי להזכר... |
 |
| יש הרבה כריכות לספר הזה באנגלית, בחרתי את זאת כי היא מתייחסת ישירות לכל מיני מוטיבים חוזרים שנדמה לי שמתמצתים את הסגנון של וונגוט.. כלומר כמה רעיונות מרכזיים שחוזרים על עצמם שוב ושוב במהלך הספר.. הרעיון המרכזי בספר הזה כפי שגם מצויין בכריכה הינו שלבני האדם יש מוחות גדולים שגורמים להם לעשות כל מיני שטויות ובין היתר להביא כליה על העולם.. קשה להבין אם וונגוט באמת סולד מהמין האנושי וחרד לעתיד העולם מתוך אהבת הטבע כמו האנשים הטובים מגרינפיס ודומיהם או שהוא מותח ביקורת רק על הבטים מסויימים שלא מוצאים חן בעיניו בבני האדם (למשל עול הטיפול בזקנים שוטים שכעבור מיליון שנה דואגיםלכך הכרישים והלוויתנים ...) מה שבטוח שוונגוט סולד מאלימות וממלחמות ובמיוחד מכלי ההרס שהאדם יצר לצורך הריגה. בעולם החדש שנברא לאחר שואה כלכלית שגרמה לכל בני האדם להכחד לאחר מיליון שנה בני האדם הפכו לחיות דמויות כלבי ים עם מח קטן וחיות בשלום ובשלווה עם סביבתם ... כולם צאצאים של רב חובל גזען אחד (ומכאן הכובע בכריכה) שבמקרה הזדמן לאי יחדיו עם כמה נקבות שחלקן אינדיאניות שבסופו של דבר יצרו את המין האנושי מחדש... |
 |
| קיצורו של דבר, ספר נחמד, קצת קשה לקרוא אותו ברצף בגלל כל החזרתיות שבו..נראה לי כמו ספר קלאסי כזה של וונגוט.. ספר שגם אם לא הייתי במקרה לוקח - לא נורא |
