קוראים

יום שישי, 2 ביולי 2010

הדב והדרקון/ טום קלנסי





הספר הגיע דרך מסלול "משפחת איתן" (כל אותם ספרים שמתקבצים להם על מדפי שי ואיטה בחסות הצד במשפחה שעוסק בעריכת ספרים). אני בד"כ נמנע מלקרוא ספרי מתח וריגול מהזאנר הפופלרי הזה, אבל כיוון שהספר כבר התנחל בבית לקחתי אותו ערב אחד לנסיון....ההתחלה היתה מבטיחה שלל מזימות בינלאומיות שנכתבו בצורה סוחפת ומהנה...היה כייף לקרוא ספר שהגיבורים בו הם גם יחסים בין מדינות ולא רק גיבורים אישיים....כמו שקורה בד"כ בספרים הללו - הסופר משקיע בהתחלה מפותלת ומקפיד לערבב את הקלפים במשך כל החצי הראשון של הספר ואז כשהגיע עת התרת הפקעת, המצב כל כך מסובך שהוא בד"כ לוקח מספריים וגוזר את הכל- מה שמשאיר טעם מר של אכזבה...כמו בהרבה ספרים אחרים אפשר לראות שהסופר כבר מתסרט את הסרט ההוליוודי שיופק על פי הספר ומקפיד להכניס את כל הסצינות הבלתי נמנעות של סרטים כאלו ( הנשיא בכבודו ובעצמו יורה את הטיל שפותח במאמץ קדחתני של 3 ימים!... ומוריד את הטיל האטומי שנורה אל עבר וושינגטון)....לא נראה לי שאקח מיוזמתי בעתיד ספר של קלנסי מהספרייה אבל אולי אם בעוד שנתיים שלוש ספר נוסף כזה יזדמן לביתנו ואהיה במצב רוח קליל במיוחד יש סיכוי קטן שאפנה זמן גם אליו...

האזרח הראשון ברומא/ קולין מקאלוג




נפלא.




במהלך הקריאה נזכרתי שכבר קראתי אותו בעבר, ובניגוד לאז הצלחתי להשלים אותו עד הסוף. נדמה לי שבפעם הקודמת מצאתי אותו מעט "נקי" מדי - כלומר סטיראוטיפי, הגיבורים הראשיים (מריוס, סולה, חלק מהנשים) עשויים ללא חת ...אך למרות אוירת רומן המשרתות עדיין הספר מעניין בעיקר משום שכל מה שכתוב בו אמיתי (בדקתי בוויקיפדיה...)וכך נהניתי לי לאיטי מספר עב כרך (מעל 1200 עמודים) שגוללו בפני את התקופה שבה רומא נרקבה מבפנים עקב אי יכולת להוציא מתוכה מנהיגים ראויים בגלל מסורות העבר, כל מה שהיה דרוש זה עוד דחיפה קלה כדי שהגרמאנים יעלו על איטליה וישתלטו עליה...למזלה של רומא- גאיוס מריוס (שהיה היחיד שנבחר לשבע כהונות קונסול רצופות) היה שם כדי להציל אותה מידי עצמה (המנהיגים לא הססו להקריב אלפי חיילים על מזבח תאוותם לכח וחמדנות). נקודה מעניינת בספר היא הסיפור על הנביאה המזרחית שמריוס מצא בקרתגו והביא אותה לרומא. לפי מה שמסופר היא נבאה את כל המתרחש בדייקנות...מעניין אם היא דמות אמיתית??