את הספר הזה לקחה דקלה מדבורה, הוא ישר סקרן אותי כי תמיד מעניין לשמוע מה יש לאמנים (ובמיוחד מתחום המוזיקה) להגיד בעיקר אם המוזיקה שלהם טובה בעיני ויהלי סובול בהחלט נכנס לקטגוריה הזאת. זה מזכיר לי את הספר של אהוד בנאי שקראתי לפני כמה שנים וזכור לי לטובה במיוחד.
גם את הספר הזה מאוד אהבתי ומצאתי את עצמי מייחל לרגע שבו אוכל להמשיך ולהתקדם בעלילה. יש בספר המון מטאפורות מדוייקות ומלאות דמיון שממש גורמות לספור לקלוח בתוך המח כאילו מדובר בסרט. אחת מהן שאני שולף כרגע נראית בערך כך : " ישבתי וחיכיתי לה כמו שרוצח יושב בבית קורבנו ומחכה לבואו". בהתחשב במצב הנפשי של הגיבור באותם דקות ציפיה המטאפורה הזו ישבה בול על הסט....
למעט ההרגשה לקראת הסוף שהספר משתטח קצת, כאילו ליהלי כבר נגמר הכח לפתח את הסיפור שעד למחציתו התקדם באופן מושלם והוא כבר רצה להגיש את כתב היד ולהתפנות לפרוייקט הבא שלו - חווית הקריאה הייתה מהנה ביותר. איזה קנאה....גם זמר גם גיטריסט מעולה וגם כותב בוירטואוזיות קלילה, בורכת יהלי.
